<h1>סמ"ג עשין סימן ע"ח</h1>
<h2>דף כה.</h2>
עגלה ערופה אסורה בהנאה ונקברת במקום עריפתה, ומשתרד לנחל איתן תיאסר בהנאה אע"פ שעדיין לא נערפה כדאיתא בכריתות פרק אחרון (כ"ה א') ובפרק שני דקידושין (נ"ז א') ובמקומות אחרים, ואם מתה או נשחטה אחר ירידתה לנחל הרי זו אסורה בהנאה ותקבר (ע"פ רמב"ם רוצח ושמ"נ פ"י ה"ו).
<h2>דף כו.</h2>
אין עורפין [את] העגלה אלא ביום דכפרה כתיב בה כקדשים וכל היום כשר לעריפת עגלה (ע"פ רמב"ם רוצח ושמ"נ פ"י ה"ה). ואנשי העיר הקרובה שנתאחרו ולא הביאו עגלה ערופה כופין אותן ומביאין אפילו לאחר כמה שנים (רמב"ם שם ה"י). ועקרי הלכות שבארנו בעגלה ערופה הם במסכת סוטה בפרק אחרון. תניא בפרק אלו נערות (כתובות ל"ז ב') מניין שאם נערפה העגלה ואחר כך נמצא ההורג שאין פוטרין אותו שנאמר ולארץ לא יכופר וגומר.
